איך לקרוא תוית מזון

רובנו יודעים שעל מנת לדעת האם המוצר מתאים לנו
יש לסובב את האריזה ולקרוא את רשימת הרכיבים וטבלת הערכים.
אך מה עלינו לראות שם? האם מדבקות הסימון החדשות הקלו עלינו או אולי סיבכו?

בעולם בו אנו צורכים מוצרי מזון בצורה יומיומית אנחנו לא תמיד הופכים את המוצרים לפני שאנחנו מכניסים לעגלה.
לפעמים הפעולה נעשית באופן אוטומטי מתוך הרגל ואם כבר הופכים אז לעיתים מתייחסים רק לשורת הקלוריות (אנרגיה) או שורת השומן.
זה כמובן לא מספיק כדי להחליט האם המוצר איכותי, בריא או בכלל האם הוא מתאים למטרות שלנו. בשביל זה צריך להתעמק קצת יותר.

לחצו להרחבה בנושא טבלת ערכים תזונתיים

בינואר 2020 על פי החלטת משרד הבריאות רוב מוצרים על המדף מסומנים בתויות אשר ממוקמת בקדמת האריזה
עיגול אדום למוצרים עם כמות מופרזת של סוכר/שומן רווי/נתרן.
עיגול ירוק למוצרים שלא עברו עיבוד או שעברו עיבוד מינימלי.

אז האם הסימונים עזרו לנו או רק סיבכו אותנו?
לפני שנתייחס לסימונים קבלו שלושה כללי מפתח לבחירת מוצר בסופר על בסיס רשימת הרכיבים:

1. רשימת רכיבים קצרה – ככל הרשימה קצרה ומובנת יותר סביר להניח שהמוצר איכותי יותר.
אך גם כאן כמובן יש יוצאים מן הכלל, לכן חשוב להסתכל על מספר פרמטרים שונים.
2. מיקום כל רכיב – הרכיבים ברשימת הרכיבים כתובים בהתאמה לפי כמותם במוצר.
זאת אומרת, המוצר המופיע ראשון נמצא בריכוז הכי גבוה והאחרון בריכוז הכי נמוך.
כאן נתייחס למוצרים כמו סוכר, שמנים ומלח.
זיכרו כי סוכר יכול להופיע במספר רב של שמות:
סוכרוז, דקסטרוז, פרוקטוז, לקטוז, מלטוז, דקסטרין, מולסה, סירופ תירס עשיר בפרוקטוז, לתת, מלטודקסטרין, סירופ תירס ועוד.
3. רכיבים מהם נרצה להימנע – גם אם הם מופיעים בתחתית הרשימה ונמצאים בריכוז נמוך.
רכיבים כמו שמן דקלים או שומן צמחי מוקשה או מוקשה חלקית וצבעי מאכל מלאכותיים ואלה רק דוגמאות בודדות.

אחרי שהסברנו איך לקרוא תוית מזון עכשיו נתייחס לסימונים התזונתיים:

איך מוצר מקבל סימון?
הוגדרו מראש על ידי משרד הבריאות כמויות לערכי נתרן, סוכר וחומצות שומן רוויות שמעליהן תהיה חובת סימון בסמל אדום בקדמת האריזה.

האם זה סיבך אותנו?? את זה נשאיר לכם לענות בצורה אינדיבידואלית.
רק נמליץ שתשימו לב לצריכת כמות המוצר במידה והוא מסומן.
אין סיבה להימנע לגמרי מסוכר שומן ונתרן רק צריך להיות עם היד על הדופק על כמותן בתזונה הכוללת.